סוגי פוביות- טיפול, אבחנה והתמודדות

פוביה ספציפית:

​

פוביה ספציפית (נקראת גם פוביה פשוטה) היא פחד מתמיד ומוגזם, שמתעורר עקב הופעת אובייקט או מצב ספציפי, או עקב ציפייה להופעתו. החשיפה לגירוי זה גורמת כמעט תמיד לתגובת חרדה מיידית, שההבדל הבולט היחיד בינה להתקף פאניקה הוא העובדה שפאניקה אינה מתעוררת על ידי אובייקט חיצוני ברור.‏‏
 

אדם שסובל מפוביה ספציפית, בדרך כלל ינסה להימנע ככל האפשר מהמצב המפחיד, או מהמצוקה שמעורר בו המצב המפחיד. הימנעות זו משבשת באופן משמעותי את התפקוד הרגיל שלו, ומעוררת בו מצוקה גבוהה. 

 

פחד להשתין במקומות ציבוריים (שלפוחית ביישנית):

פוביה שלפוחית ביישנית היא פוביה בה האדם מתקשה או אינו מסוגל להשתין בנוכחות (האמיתית או המשוערת) של אחרים,

למשל בשירותים ציבוריים. אנשים רבים חווים מדי פעם קושי בהשתנה ליד אחרים, אולם שלפוחית ביישנית היא דפוס עקבי וחריף המקשה על חיי האדם.

ההפרעה מתחילה לרוב בגיל העשרה, ונפוצה יותר בקרב גברים מנשים שלפוחית ביישנית מוגדרת ב-DSM כחלק מחרדה חברתית, אולם יש ויכוחים בין אנשי מקצוע אם הדבר נכון פחד מלהשתין ליד אנשים או לדמיין שמסתכלים עלייך בזמן מתן שתן.

רשימת הפוביות הספציפיות ארוכה ומגוונת מאוד. חלקן מתעוררות עקב גירויים שכל אדם מפחד מהם קצת (כמו חושך, מחלות, עקרבים ונחשים). ההבדל הוא שבפוביה ספציפית עוצמת הפחדים גבוהה מאוד, והשיבוש בתפקוד היומיומי שנוצר בגלל ההימנעות הוא גדול. 
הירידה בחרדה, שמתרחשת בכל הימנעות מהמצב המפחיד, מחזקת את ההתנהגות הפובית ומשמרת אותה.

 

פוביות משתמרות גם בגלל רווחים משניים שנוצרים מהן- יתרונות שנובעים מהמוגבלוּת הזו, כמו תשומת לב, אהדה, ושליטה מסוימת על הזולת.

פחדים וחרדות הינם תופעות אשר באות לידי ביטוי במגוון רב של עוצמות וביטויים נפשיים.

בדברים הבאים אסקור את התופעה, הסיבות השונות לפחדים וחרדות ואת ההתמודדות עם הפחד.

​

פוביה חברתית

על פי ספר האבחנות האמריקאי ה DSM-IV-TR כדי לאבחן פוביה חברתית נדרשים הקריטריונים הבאים: 

-פחד מסיטואציות חברתיות שבהן האדם נחשף לאנשים לא מוכרים, והוא פוחד שהוא יראה סימני חרדה, יושפל או יובך. 
-החשיפה לסיטואציה החברתית שממנה האדם פוחד כמעט תמיד תעורר חרדה ויכולה לגרום להתקף פאניקה. 
-האדם מבין שהפחד מופרז ולא הגיוני (בילדים קריטריון זה אינו הכרחי). 
ה-אדם נמנע מהסיטואציה הגורמת לחרדה. 

התקפי פאניקה שכיחים בחולים עם פוביות ספציפיות ועם פוביות חברתיות, אך ההתקפים צפויים ברוב המקרים וקשורים לחשיפה לגורם הפוביה.
הדבר מוגדר גם כחרדה חברתית.

​

פוביה וחרדה -  Specific Phobia

​

לפי גישה זו, הסיכוי של אנשים לרכוש פוביות תלוי במשתנים אישיותיים שלהם.

למשל, במחקר נמצא כי 32% מהילדים שהוגדרו בגיל שנתיים כחששניים וביישנים פיתחו פוביות ספציפיות עד גיל 8, לעומת 5% מהילדים שלא הוגדרו כך.

הגישה מדגישה גם את חשיבות ההתפתחות בקביעת סוג הגירויים שאנשים נוטים לפחד מהם, למשל פוביות מנחשים, גבהים ומקומות סגורים, שנחשבו מסוכנים מאוד בעבר, נפוצות הרבה יותר מפוביות אחרות ולמעשה הפוביה היא תוצר של סוג התניה של הפחד דהיינו פוביה תהיה התניה קלסית ואופרטיבית.

 

פוביה תמיד תהיה בלתי נשלטת וללא קשר לרציונל של ההיגיון.

למשל, פחד מג'וקים או פחד מתולעים פוביה מחרקים וכדומה, יהיו מתוך דחף פנימי ולא להפך בגלל הקשר רציונלי.

 

ההבדלים בין הפוביות: שייכות לקבוצת פוביות חרדה. בסיווג האמריקאי של המחלות הפסיכיאטריות מופיעים 12 סוגים של הפרעות חרדה, מתוכם ארבע הפרעות הכוללות פוביות:

הפרעת פאניקה עם אגורפוביה (פחד ממקומות פתוחים)

פוביות ספציפיות: פוביה בעלת מאפיינים ייחודיים ספציפיים מאוד

פוביה חברתית: פוביה בהקשר חברתי ספציפי המדמה חרדה חברתית

 

הטיפול המקובל בפוביות הוא התנהגותי-קוגניטיבי, ומבוסס על חשיפה לגורם המאיים. 

על פי התאוריה הביהביוריסטית, פוביה היא למעשה התניית פחד שאינה עוברת תהליך הכחדה משום שהסובל מפוביה נמנע מחשיפה לגורם המאיים באופן עקבי.

מכאן שחשיפה מכוונת תאפשר את הכחדת ההתניה וסילוק הפוביה.

קיימות שיטות עיקריות שבראשם תמיד יעמוד טיפול בעל אלמנט התנהגותי.

 

מאת ברק סבר- מומחה בטיפול בפוביות פחדים וחרדות שונות,
מטפל התנהגותי קוגניטיבי מומחה CBT