top of page

סמים וחרדות השפעת מריחואנה וקוקאין על הנפש וטיפול בהתקפי חרדה

תמונת הסופר/ת: CBT ברק סבר מומחה בכיר
CBT ברק סבר מומחה בכיר
לפני 4 שעות
זמן קריאה 6 דקות

מאת ברק סבר, מומחה בטיפול בחרדות


שימוש בסמים יכול להתחיל מתוך סקרנות, בילוי או ניסיון “להירגע”, אבל אצל לא מעט אנשים הוא נגמר בתחושה הפוכה לגמרי: דופק מהיר, פחד לא מוסבר, מחשבות רודפות, רעד, לחץ בחזה ותחושה שמשהו רע עומד לקרות. התקף חרדה תחת השפעת מריחואנה, וויד או קוקאין עלול להיות מבהיל במיוחד, כי האדם מתקשה להבין מה מגיע מהסם, מה מגיע מהגוף ומה באמת מסוכן.


חשוב לומר כבר בהתחלה: המאמר הזה הוא מידע כללי ואינו מחליף אבחון, טיפול רפואי או טיפול נפשי. אם יש כאבים בחזה, קושי בנשימה, בלבול קיצוני, אובדן הכרה, מחשבות אובדניות, אלימות, פרכוסים או חשד למנת יתר, יש לפנות מיד לעזרה רפואית דחופה או להתקשר למד”א 101.


ועדיין, במקרים רבים אפשר להבין טוב יותר מה קורה, להרגיע את הגוף בצורה בטוחה, ולפנות לטיפול שיקטין את הסיכוי שזה יחזור. זה בדיוק המקום שבו חשוב לדבר על הקשר בין סמים וחרדות השפעת מריחואנה וקוקאין על הנפש וטיפול בהתקפי חרדה בצורה ברורה, רגועה ומעשית.


מבט בגובה העיניים על אדם יושב בסלון חשוך ומחזיק כוס מים בזמן חרדה
חרדה אחרי שימוש יכולה להרגיש כמו סכנה מיידית, גם כשהגוף מגיב להשפעת חומר.

למה סמים עלולים לעורר חרדה גם אצל מי שלא סבל ממנה קודם


חרדה היא מנגנון הגנה טבעי. הגוף מזהה איום, מפעיל את מערכת הסטרס, ומכין אותנו לבריחה או פעולה. הבעיה מתחילה כשהמערכת הזאת נדלקת בלי סכנה אמיתית, או בעוצמה גבוהה מדי.


סמים משפיעים על המוח, על מערכת העצבים, על הדופק, על הנשימה, על תחושת הזמן ועל הדרך שבה מפרשים מחשבות ותחושות גוף. לכן הם יכולים “ללחוץ על כפתורי האזעקה” של הגוף גם אצל מי שבדרך כלל מרגיש יציב.


כמה גורמים מעלים את הסיכון לחרדה אחרי שימוש:


  • רגישות אישית

    יש אנשים שמגיבים חזק יותר לשינויים בדופק, בתחושת שליטה או בתפיסת המציאות.


  • מינון גבוה או חומר חזק

    ככל שההשפעה חזקה יותר, כך עולה הסיכוי להצפה רגשית ולפחד.


  • שילוב חומרים

    ערבוב עם אלכוהול, כדורים או חומרים אחרים עלול להפוך את התגובה לפחות צפויה.


  • מצב נפשי לפני השימוש

    מתח, חוסר שינה, דאגות, טראומה או תקופה עמוסה יכולים להפוך שימוש שנחווה בעבר כ”רגוע” לחוויה מלחיצה.


  • סביבה לא בטוחה

    מקום רועש, אנשים לא מוכרים או פחד להיתפס יכולים להגביר חרדה.


חשוב להבין שהתקף חרדה הוא חוויה אמיתית מאוד. גם אם אין סכנה מיידית, האדם לא “עושה הצגה” ולא “סתם נלחץ”. הגוף שלו פועל כאילו קיימת סכנה.


מריחואנה וויד יכולים להרגיע, אבל גם לגרום לפרנויה והתקפי חרדה


קנאביס, מריחואנה או וויד נתפסים לעיתים כחומר מרגיע. חלק מהאנשים אכן מדווחים על תחושת שחרור, צחוק או ירידה במתח. אבל אצל אחרים, ולעיתים גם אצל אותו אדם ביום אחר, ההשפעה יכולה להיות הפוכה.


החומר הפעיל THC משפיע על אזורים במוח שקשורים לעיבוד פחד, זיכרון, תשומת לב ותחושת מציאות. כאשר ההשפעה חזקה, האדם עלול להרגיש שהוא “מאבד שליטה”, שכולם מסתכלים עליו, שמשהו לא בסדר בגוף שלו, או שהוא לכוד בתוך מחשבות.


תופעות נפוצות שיכולות להופיע אחרי שימוש בקנאביס כוללות:


  • דופק מהיר או מורגש מאוד

  • יובש בפה וסחרחורת

  • שינוי בתחושת הזמן

  • תחושת ניתוק מהגוף או מהמציאות

  • מחשבות חוזרות שקשה לעצור

  • פחד להשתגע או לא לחזור לעצמי

  • חשדנות, פרנויה או תחושה שאחרים שמים לב לכל דבר


אחת הסיבות שהתקף חרדה אחרי וויד מפחיד כל כך היא שהוא מערב גם תחושות גוף וגם שינוי בתודעה. האדם לא רק מרגיש חרדה, הוא גם מפרש אותה דרך מצב תודעה שונה. משפט כמו “זה רק התקף חרדה” לא תמיד מספיק, כי החוויה מרגישה מוחלטת.


כדאי לשים לב במיוחד אם אחרי שימוש בקנאביס מופיעים שוב ושוב התקפי חרדה, מחשבות פרנואידיות, ירידה בתפקוד, הסתגרות, קשיי שינה או תחושה שהמציאות “לא חזרה לעצמה”. במצב כזה מומלץ להפסיק שימוש ולפנות לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש או לרופא.


קוקאין מגביר עוררות ועלול להצית חרדה בעוצמה גבוהה


קוקאין הוא חומר ממריץ. הוא מעלה עוררות, ביטחון, אנרגיה ותחושת חדות לזמן קצר, אך הוא גם מפעיל את הגוף בעוצמה. הדופק עולה, לחץ הדם יכול לעלות, הגוף נכנס למצב דרוך, והמוח נע בין תחושת כוח לבין נפילה חדה במצב הרוח.


בגלל ההשפעה הפיזיולוגית החזקה, חרדה אחרי קוקאין יכולה להרגיש כמו אירוע רפואי. לפעמים קשה להבדיל בין התקף חרדה לבין מצב שמצריך טיפול חירום, במיוחד אם יש כאבים בחזה, קוצר נשימה, הזעה חריגה, חולשה חזקה או תחושה של עילפון.


קוקאין עלול להיות קשור ל:


  • אי שקט קיצוני

  • חשדנות ופרנויה

  • דופק מהיר מאוד

  • לחץ בחזה

  • רעד או מתח שרירים

  • נדודי שינה

  • ירידה חדה במצב הרוח לאחר שההשפעה עוברת

  • צורך להשתמש שוב כדי “לא ליפול”


כאן חשוב להיות זהירים במיוחד. אם אדם השתמש בקוקאין ומרגיש כאב בחזה, לחץ משמעותי, קושי לנשום, בלבול, חולשה בצד אחד של הגוף, פרכוס או פחד שהוא עומד להתעלף, לא מנסים “לחכות שזה יעבור”. פונים מיד לעזרה רפואית.


גם ללא סימנים רפואיים חריפים, התקפי חרדה חוזרים אחרי קוקאין הם אות אזהרה. לא רק בגלל החרדה עצמה, אלא בגלל המעגל שנוצר: שימוש, עוררות, חרדה, התרסקות, רצון לברוח מהתחושה, שימוש נוסף. המעגל הזה יכול להחמיר במהירות אם לא עוצרים אותו.


תקריב של ידיים אוחזות בכוס מים ליד חלון בזמן התאוששות מהתקף חרדה
פעולות פשוטות ובטוחות עוזרות לגוף לחזור בהדרגה ממצב אזעקה.

מה עושים בזמן התקף חרדה אחרי שימוש בסמים


בזמן התקף חרדה, המטרה הראשונה היא לא לפתור את כל החיים ולא לנתח למה זה קרה. המטרה היא להוריד את רמת הסכנה המיידית, לייצב את הגוף, ולמנוע פעולות אימפולסיביות.


אם יש ספק רפואי, פונים לעזרה רפואית. אם אין סימני חירום ברורים והאדם בהכרה, נושם, מתקשר וניתן להרגעה, אפשר לפעול כך:


לעבור למקום שקט ובטוח


רעש, אנשים רבים ואורות חזקים יכולים להגביר הצפה. עדיף חדר שקט, אוויר נעים, ישיבה נוחה ואדם אחד רגוע לידו.


להזכיר שהחוויה זמנית


אפשר לומר בקול שקט: “זה מפחיד, אבל זה גל של חרדה. אנחנו נשארים כאן. זה יעבור בהדרגה.” לא להתווכח עם פחדים מוזרים או פרנואידיים, וגם לא לצחוק עליהם.


להאט את הנשימה בלי לכפות


בהתקף חרדה יש נטייה לנשום מהר. אפשר להציע נשימה איטית דרך האף והוצאה ארוכה יותר של האוויר. אם זה מלחיץ, לא להתעקש. לפעמים רק ישיבה יציבה ומגע עם כפות הרגליים ברצפה עוזרים.


להשתמש בעיגון חושי


לבקש מהאדם לציין דברים פשוטים:


  • חמישה דברים שהוא רואה

  • ארבעה דברים שהוא מרגיש במגע

  • שלושה קולות שהוא שומע

  • שני ריחות

  • דבר אחד שהוא יכול לומר לעצמו עכשיו


המטרה היא להחזיר את המוח מהסיפור המפחיד אל המציאות המיידית.


לא להוסיף חומרים


לא לשתות אלכוהול כדי “להירגע”, לא לקחת כדור שלא נרשם על ידי רופא, ולא להשתמש בעוד חומר כדי לאזן את ההשפעה. זה עלול לסבך את המצב.


לא להשאיר לבד אדם מבולבל או מבוהל מאוד


אם האדם לא יציב, מדבר בצורה לא מאורגנת, חושש לפגוע בעצמו או באחרים, או לא מצליח להירגע כלל, צריך לערב עזרה מקצועית.


איך לעזור למישהו שחווה חרדה מסמים בלי להחמיר את המצב


כאשר אדם נמצא בתוך התקף חרדה, הסביבה יכולה להרגיע או להעצים. הכוונה טובה לא תמיד מספיקה. משפטים כמו “תפסיק לחשוב על זה”, “אתה מגזים” או “אמרתי לך לא לקחת” בדרך כלל גורמים לבושה ולפחד.


עדיף לדבר קצר, ברור, רגוע ולא שיפוטי.


אפשר לומר:


  • “אני איתך.”

  • “אתה לא צריך להסביר עכשיו.”

  • “נבדוק אם יש צורך בעזרה רפואית.”

  • “בוא נשב במקום שקט.”

  • “תסתכל עליי רגע ותנשום איתי לאט.”


כדאי להימנע מוויכוחים על מה אמיתי ומה לא בזמן שיא החרדה. אם האדם אומר “אני מרגיש שאני משתגע”, אפשר לענות: “אני שומע שזה מרגיש ככה. כרגע אנחנו מתמקדים בלהחזיר את הגוף לרגיעה.”


אחרי שהאירוע נרגע, חשוב לא לטאטא אותו. התקף חרדה בעקבות שימוש הוא סימן שכדאי לעצור ולהבין מה קרה. לא מתוך אשמה, אלא מתוך אחריות. אפשר לשאול בעדינות:


  • מה היה לפני השימוש?

  • האם זה קרה גם בעבר?

  • האם היו חומרים נוספים?

  • האם יש מתח, דיכאון, חוסר שינה או תקופה קשה?

  • האם יש פחד שזה יקרה שוב?


אם האדם מסכים, כדאי לעודד פנייה לטיפול. במיוחד אם יש שימוש חוזר, התקפים חוזרים, הימנעות ממקומות, תחושת ניתוק, בושה חזקה או פחד מתמשך מהחרדה.


טיפול בחרדות אחרי שימוש בסמים מחזיר תחושת שליטה


טיפול נכון לא מסתפק במשפט “אל תשתמש וזהו”. לפעמים הפסקת שימוש היא חלק הכרחי, אבל צריך להבין גם את המנגנון הנפשי שנוצר סביב החרדה. אדם שעבר התקף חרדה קשה עלול להתחיל לפחד מהתקף נוסף, לבדוק את הדופק, להימנע ממקומות, להתרחק מחברים או לפתח חרדה סביב כל תחושת גוף קטנה.


בטיפול בחרדות עובדים בדרך כלל על כמה צירים:


הבנת מעגל החרדה


לומדים לזהות איך תחושת גוף הופכת למחשבה מפחידה, איך המחשבה מגבירה את הגוף, ואיך נוצר גל שעולה ויורד. עצם ההבנה מפחיתה את הבהלה.


כלים לוויסות בזמן אמת


מתרגלים נשימה, קרקוע, הרפיית שרירים, דיבור פנימי מדויק וזיהוי מחשבות קטסטרופליות. המטרה היא לא “לא להרגיש כלום”, אלא לדעת לעבור את הגל בלי להיבהל ממנו.


עבודה על הימנעות


אחרי התקף חרדה, אנשים רבים מתחילים להימנע מנהיגה, מסיבות, שינה לבד או יציאה מהבית. טיפול עוזר לחזור בהדרגה לחיים, בלי להיכנע לפחד.


בירור הקשר לשימוש


אם הסמים משמשים לבריחה מלחץ, עצב, בדידות או טראומה, חשוב לטפל גם בשורש. אחרת יש סיכון לחזור לאותו פתרון שמייצר עוד חרדה.


שיתוף פעולה עם רופא כשצריך


במקרים מסוימים כדאי לשלב רופא משפחה, פסיכיאטר או מרפאת התמכרויות. זה נכון במיוחד כשיש שימוש תדיר, דיכאון, הפרעות שינה קשות, חשד לפסיכוזה, או צורך בגמילה מבוקרת.


הטיפול אינו שופט את האדם. הוא מחזיר לו בחירה. במקום לחיות בפחד מהגוף, מהסם או מהתקף החרדה הבא, אפשר ללמוד לזהות סימנים מוקדמים, לעצור מעגלים מסוכנים ולבנות יציבות נפשית אמיתית יותר.


הנקודה המרכזית פשוטה: אם מריחואנה, וויד או קוקאין גורמים להתקפי חרדה, הגוף והנפש מאותתים שמשהו דורש תשומת לב. לא צריך לחכות שהמצב יחמיר. אפשר לעצור, לקבל עזרה, וללמוד דרך בטוחה יותר להתמודד עם מתח, פחד וכאב רגשי.


 
 
 

תגובות


קליניקה: 03-9524994

©2018 ברק סבר - מומחה פסיכותרפיה

  • Black Instagram Icon
  • Black Facebook Icon
  • Black YouTube Icon
bottom of page