top of page

פחד ממחטים וזריקות איך להתמודד בבדיקת דם טיפול התנהגותי קוגניטיבי

המאמר הבא מתאר את הקושי אצל אנשים עם פוביה ממחטים להתמודד עם חרדות מבדיקות דם או מחיסונים את הדרך של הטיפול ההתנהגותי הקוגניטיבי לפתור את החרדה הזאת ובעיקר את הטכניקה הפסיכולוגית להתמודדות עם פוביה ממחטים

הטיפול בפחד וחרדה ממחטים וזריקות פסיכולוגית והתנהגותית

הגוף יכול להגיב למחט עוד לפני שהמחט הופיעה. הדופק עולה, כפות הידיים מזיעות, הראש מתמלא בתסריטים, ולפעמים לחץ הדם מזנק רק מהמחשבה על בדיקת דם, חיסון או עירוי. זה לא “פינוק” ולא חולשה. פחד ממחטים וחרדה מזריקות הם תגובות נפוצות, ולעיתים חזקות מאוד, במיוחד כשיש זיכרון לא נעים מטיפול קודם, רגישות לכאב, פחד מאיבוד שליטה או נטייה להתעלפות.
החדשות הטובות הן שיש מה לעשות. אפשר ללמוד להרגיע את הגוף, להכין את הראש, לדבר עם הצוות הרפואי בצורה ברורה, ולהגיע לטיפול עם יותר תחושת שליטה. גם אם הפחד לא נעלם לגמרי, הוא יכול להפוך למשהו שניתן לנהל.
המידע כאן הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי או נפשי אישי. אם החרדה גורמת להימנעות מטיפולים, התקפי חרדה חוזרים, התעלפויות או עלייה משמעותית בלחץ הדם, כדאי לפנות לרופא או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש.
תחושת שליטה קטנה יכולה לשנות את כל החוויה.
למה מחטים, זריקות ולחץ דם מעוררים תגובה כל כך חזקה
פחד ממחטים יכול להופיע בכמה צורות. אצל חלק מהאנשים זו אי נוחות קלה. אצל אחרים זו חרדה של ממש, עם דופק מהיר, רעד, בחילה, סחרחורת, מחשבות קטסטרופליות או רצון לברוח מהחדר.
יש גם אנשים שמגיבים דווקא בירידה בלחץ הדם ובתחושת עילפון. זו תגובה מוכרת למצבים הקשורים לדם, מחטים או כאב. הגוף נכנס לרגע למצב של אזעקה, ואז יכולה להגיע ירידה חדה בתחושת הערנות. לכן אדם יכול להרגיש גם חרדה וגם חולשה באותו אירוע.
מנגד, יש מי שחווים עלייה בלחץ הדם בזמן מדידה במרפאה. זו תופעה מוכרת שנקראת לעיתים “לחץ דם של חלוק לבן”. המדידה מושפעת מהמתח, מהסביבה ומהציפייה לבדיקה. זה לא אומר שאין בעיה רפואית, אבל זה כן אומר שכדאי למדוד בצורה מסודרת ולא להסיק מסקנות ממדידה אחת בלבד.
במקרים רבים החוויה בנויה משלושה חלקים:
מה קורה    איך זה יכול להרגיש    מה יכול לעזור
מחשבות לפני הטיפול    “אני לא אעמוד בזה”, “זה יכאב מאוד”    הכנה מראש ומשפטי התמודדות
תגובת גוף בזמן הטיפול    דופק מהיר, בחילה, לחץ, רעד    נשימה, הרפיית שרירים או כיווץ שרירים מבוקר
זיכרון אחרי הטיפול    תחושת כישלון או בושה    עיבוד קצר וחיזוק מה שכן עבד
כשמבינים שהתגובה היא גופנית ונפשית יחד, קל יותר להפסיק להילחם בעצמנו. המטרה אינה “להיות אמיצים” בכל מחיר. המטרה היא לעבור את הטיפול בצורה בטוחה, מכבדת ונסבלת יותר.
בין אם מחפשים מידע על פחד ממחטים, טיפול לחרדה, טיפים לפחד ממחטים, לחץ מזריקות, התקף חרדה, טיפול לילדים, כדאי לזכור שהפתרון לרוב אינו טיפ אחד קסום, אלא שילוב של כמה פעולות קטנות שחוזרות על עצמן.
איך להכין את הגוף לפני זריקה או בדיקת דם
הכנה טובה מתחילה עוד לפני הכניסה לחדר הטיפולים. כשמגיעים ברגע האחרון, רעבים, עייפים או בלי לדעת מה צפוי לקרות, החרדה מקבלת יותר מקום. כמה צעדים פשוטים יכולים להפחית חלק מהעומס.
בררו מראש מה עומד לקרות
אם חוסר ודאות מגביר לחץ, שאלו מראש:
האם מדובר בזריקה, בדיקת דם או עירוי
כמה זמן זה צפוי לקחת
האם צריך לצום
האם אפשר לשבת או לשכב
האם אפשר להגיע עם מלווה
גם תשובה קצרה יכולה להרגיע. המוח מפחד פחות כשיש לו מפה.
אכלו ושתו לפי ההנחיות
אם אין הנחיה לצום, נסו לא להגיע רעבים או מיובשים. רעב ועייפות יכולים להגביר סחרחורת, רגישות לכאב ועצבנות. אם יש צורך בצום, שאלו מתי מותר לשתות מים ומה מתאים למצבכם הרפואי.
בחרו בגדים שמתאימים לטיפול
שרוול שקל להרים, שכבה שאפשר להסיר ונעליים נוחות יכולים להפחית לחץ קטן אבל מצטבר. כשהגוף פחות “נלחם” בבגדים, יש יותר מקום להתמודד עם הטיפול עצמו.
תכננו הסחה מראש
לא לכולם עוזר להסתכל. לרבים עדיף להסיט מבט, לשים אוזניות, להחזיק חפץ נעים ביד או לקרוא משפט קצר בטלפון. ההסחה צריכה להיות מוכנה לפני שהצוות מתחיל, כי בזמן חרדה קשה לאלתר.
רעיונות פשוטים:
פלייליסט קצר של שיר אחד או שניים
כדור לחץ או גומייה ליד
סרטון רגוע קצר
ספירה של חפצים בצבע מסוים בחדר
הודעה כתובה מראש מאדם קרוב
הגיעו מעט מוקדם, לא הרבה מדי
כמה דקות של מרווח יכולות לעזור. חצי שעה של המתנה עלולה דווקא להגביר מחשבות. אם אתם יודעים שההמתנה קשה לכם, בקשו לשבת במקום שקט יותר או שאלו אם אפשר להמתין בחוץ ולקבל קריאה.
טכניקות נשימה והרפיה שעוזרות בזמן אמת
ברגע שהגוף נכנס למתח, קשה לשכנע אותו רק בעזרת היגיון. לכן כדאי לעבוד דרך הגוף. נשימה, הרפיה וכיווץ שרירים יכולים לשלוח למערכת העצבים מסר של ביטחון.
המטרה אינה להעלים את הפחד מיד. המטרה היא להוריד את העוצמה שלו מספיק כדי לעבור את הרגע.
נשימה איטית עם נשיפה ארוכה
כשחרדה עולה, רבים נושמים מהר ושטוח. זה עלול להגביר סחרחורת ודפיקות לב. נסו נשימה שבה הנשיפה ארוכה מהשאיפה.
כך עושים:
שאפו אוויר דרך האף במשך 3 שניות.
נשפו לאט דרך הפה במשך 5 או 6 שניות.
חזרו על כך במשך דקה.
אם הספירה מלחיצה, ותרו עליה ופשוט האריכו את הנשיפה.
הנשיפה הארוכה היא החלק החשוב. היא עוזרת לגוף לעבור ממצב “אזעקה” למצב רגוע יותר.
הרפיית שרירים קצרה
לפני הטיפול, כווצו בעדינות קבוצת שרירים אחת, ואז שחררו.
לדוגמה:
כווצו את כפות הרגליים ל־5 שניות.
שחררו ל־10 שניות.
עברו לשוקיים, לירכיים, לידיים ולכתפיים.
שימו לב להבדל בין מתח לשחרור.
לא צריך לבצע תרגול ארוך. גם סבב קצר יכול להפחית את הרעד ואת תחושת הדריכות.
כיווץ שרירים מבוקר למי שנוטים להתעלף
אם אתם נוטים לסחרחורת או לעילפון סביב מחטים ודם, ייתכן שנשימה איטית מדי והרפיה עמוקה דווקא יגבירו חולשה. במצבים כאלה יש טכניקה שמבוססת על כיווץ שרירים מבוקר, לעיתים נקראת applied tension.
הרעיון פשוט: מכווצים שרירים גדולים בגוף כדי לעזור לשמור על ערנות ולמנוע ירידה חדה בתחושת החוזק.
אפשר לנסות כך, בתיאום עם איש מקצוע:
שבו או שכבו.
כווצו את שרירי הרגליים, הישבן והבטן למשך 10 עד 15 שניות.
שחררו למשך 20 שניות, בלי להגיע להרפיה עמוקה מדי.
חזרו כמה פעמים לפני הטיפול ובמהלכו, אם הצוות מאשר.
אם יש לכם לחץ דם גבוה, מחלת לב, היריון בסיכון או מצב רפואי מורכב, שאלו רופא לפני תרגול כזה. המטרה היא בטיחות, לא מאמץ.
עיגון קשב דרך החושים
חרדה מושכת את הקשב פנימה, אל הדופק, המחט והמחשבות. עיגון חושי מחזיר חלק מהקשב החוצה.
נסו למצוא:
5 דברים שאתם רואים
4 דברים שאתם מרגישים במגע
3 צלילים שאתם שומעים
2 ריחות בסביבה
דבר אחד שאתם אומרים לעצמכם
המשפט האחרון יכול להיות פשוט מאוד: “זה לא נעים, אבל זה קצר, ואני יודע מה לעשות.”
איך להתמודד עם לחץ דם לפני ובזמן טיפול רפואי
לחץ דם מושפע מהמון גורמים, כולל כאב, מתח, קפאין, פעילות גופנית, שינה, תרופות ומדידה לא מדויקת. לכן מדידה במרפאה בזמן פחד ממחטים לא תמיד מספרת את כל הסיפור.
אם אתם יודעים שמדידת לחץ דם מלחיצה אתכם, אפשר לבקש לבצע אותה בצורה רגועה יותר.
כדאי לבקש:
לשבת 5 דקות לפני המדידה
להניח את שתי הרגליים על הרצפה
לתמוך ביד בגובה הלב
להשתמש בשרוול מתאים לגודל הזרוע
לבצע מדידה חוזרת אחרי כמה דקות
למדוד בסוף הביקור ולא בתחילתו, אם זה מתאים
אם המדידות במרפאה גבוהות שוב ושוב, הרופא עשוי להציע מדידות ביתיות או ניטור לחץ דם לאורך היממה. אל תשנו מינון תרופות ואל תפסיקו טיפול על דעת עצמכם בגלל מדידה מלחיצה אחת.
לפעמים עצם הידיעה שיש דרך לבדוק את התמונה המלאה מפחיתה את הפחד. במקום להרגיש שכל מדידה היא “מבחן”, אפשר להתייחס אליה כאל נתון אחד מתוך כמה.
יש גם צעדים קטנים שכדאי לעשות ביום הטיפול, אם הם מתאימים להנחיות שקיבלתם:
להימנע מקפה סמוך למדידה אם קפאין מעלה אצלכם דופק
לא לרוץ למרפאה ברגע האחרון
ללכת לשירותים לפני מדידת לחץ דם
לבקש לשבת במקום שקט
לומר מראש שהמדידה עצמה מלחיצה אתכם
המשפט “לחץ הדם שלי עולה במרפאה כשאני בלחץ, אפשר למדוד שוב אחרי כמה דקות?” הוא לגיטימי לגמרי.
הכנה קטנה לפני התור יכולה להפחית עומס גדול.
איך לדבר עם רופאים ואחיות על פחד ממחטים
רבים מתביישים להגיד שהם מפחדים. הם מחייכים, מסתירים, ואז החרדה מתפרצת כשהטיפול כבר מתחיל. צוות רפואי מנוסה פוגש פחד ממחטים לעיתים קרובות. כשאומרים את זה מוקדם, יש יותר אפשרויות לעזור.
אפשר לפתוח במשפט קצר:
“אני מאוד חושש ממחטים. לפעמים אני מרגיש סחרחורת. אני צריך שנעשה את זה לאט וברור.”
אין צורך להסביר הכול. אין צורך להתנצל. מידע מדויק עוזר לצוות להתאים את הגישה.
כדאי לומר מראש אם אחד מהדברים האלה נכון:
התעלפתם בעבר בבדיקת דם או זריקה
הייתה לכם חוויה רפואית קשה
אתם חווים התקף חרדה סביב טיפולים
אתם צריכים לשכב בזמן בדיקה
אתם מעדיפים לא לראות את המחט
אתם רוצים הסבר קצר לפני כל שלב
אתם מעדיפים שלא יספרו לאחור
מלווה עוזר לכם להישאר רגועים
אפשר גם לבקש דברים קונקרטיים:
“אפשר שאשכב בזמן הבדיקה?”
“אפשר להגיד לי רק מתי להתחיל נשימה עמוקה, בלי לפרט יותר מדי?”
“אפשר להשתמש במחט דקה אם זה מתאים?”
“אפשר לעצור לדקה לפני שמתחילים?”
“אם אני מרים יד, בבקשה תעצרו רגע אלא אם זה לא בטוח.”
בקשות כאלה נותנות תחושת שליטה. הן גם מבהירות לצוות מה עוזר ומה לא.

קליניקה: 03-9524994

©2018 ברק סבר - מומחה פסיכותרפיה

  • Black Instagram Icon
  • Black Facebook Icon
  • Black YouTube Icon
bottom of page