קליניקה: 03-9524994

  • Black Instagram Icon
  • Black Facebook Icon
  • Black YouTube Icon

©2018 ברק סבר - מומחה פסיכותרפיה

Design By Linor Eli Designs

מתח נפשי, דיכאון והשלכות גופניות

לחץ וחרדה גורמים לתופעות לווי גופניות כגון אדמומיות בעור, פריחה ואף תופעות כגון דחף להקיא וכאבי בטן.

לקריאה נוספת הקליקו: חרדה סיבות וגורמים כהבנת התמודדות.

 

כאבים פיזיים ושלשולים עקב מתח נפשי דיכאון לחץ או חרדה:

 

המונח נפש בריאה בגוף בריא מהווה מינוח משמעותי לקוראי דבריי אלו, פעמים רבות אנו נוטים לחוש כאבים גופניים ללא ממצא מוחשי המעיד על בעיה רפואית או פיזיולוגית.

לא פעם הרופאים שולחים את האדם לבירורים נוספים כאשר למעשה הסיבה האמיתית היא הסיבה הנפשית.

ישנו קשר מובהק וישיר בין לחץ ומתח נפשי לבין כאבי ראש, כאבי בטן, שרירים תפוסים בעיקר צוואר, גב ושכמות.

לא פעם יש לבדוק למעשה מה קורה אצל האדם במישור הנפשי, ואת הבירור הזה לתעל למקומות חיוניים יותר אשר "כבמטה קסם" נראה שיפור הבא לידי ביטוי במישור הבריאותי.

כאבי בטן, צמרמורת, תחושת הקאה וכאבי שרירים כגון צוואר וגב:

 

לא פעם האדם הנמצא בדחק ולחץ מתמשך בשל השגרה המתישה, האינטנסיביות של החיים המערביים ועיקרון ההשוואה בסגנון "הדשא של השכן ירוק יותר" מביאים את האדם למצב של דיכאון או תחושת תסכול בשל ההשוואה הבלתי נגמרת והבלתי הוגנת וצודקת.

מי מאיתנו לא מחובר למקרן הטלוויזיה המציג תמונות של אנשים נוצצים בדירות פאר נוצצות הגורמות לדיכאון רק מלהביט בהם ובדירתך הצנועה והאינטימית.

מי מאיתנו לא רואה בפרסומות את הנשים היפות והגברים הנאים שרק מלהתבונן בהם עלול אתה לשקוע בדיכאון כתוצאה מהשוואתם אלייך...

תרבות הצריכה המערבית, הקשר בין השגיות גוף ונפש עלול להוביל לדיכאון.

סטרס נפשי- חרדה, לחץ ומשבר והשפעתם על גופינו:

מעבר לשימוש בטיפול פסיכולוגי ותרופתי, מעשיו של האדם יכולים להשפיע רבות על הדיכאון שלו:

 

הסחה- הסחת דעת מהמחשבות הדיכאוניות באמצעות עיסוק ועשייה, ובמיוחד עשייה המשנה את מצב הרוח ומשמחת את האדם.

השתתפות בפעילות חברתית- יציאה החוצה מהבית ומפגשים עם אנשים. לרוב בעקבות הדיכאון ישנה הסתגרות והתבודדות של האדם המדוכא, המחזקת את הדיכאון הראשוני. מגע חברתי חשוב לשבירת המעגל.

פעילות ספורטיבית- כגון הליכה מהירה, אופניים, אימון משקולות. בפעילות ספורטיבית מופרשים אנדורפינים ואחרים המשפרים את מצב הרוח. 

כמו כן הפעילות הספורטיבית משפרת את הבריאות, מעלה את סף האנרגיה הזמינה ואת כוח הסבל, ומשפיעה לטובה על יצירת הורמונים.

פעילות יצירתית- כגון ציור וכתיבה יוצרת. היצירה מספקת הסחה וממלאת זמן פנוי. כמו כן היא תורמת לשיפור ערך עצמי.

עשייה מנחמת- האזנה למוזיקה, קריאת ספרים, צפייה בסרטים, משחקי מחשב, מסע קניות.

קבלת תמיכה רגשית מחברים וממשפחה- לעתים דיכאון נובע מתחושה של בדידות. יצירת קשר עם חברים ובני משפחה עשויה להשפיע לטובה. עם זאת, לעתים מדוכאים מאבדים את האמון בסביבה, אינם מוכנים לקבל ניחומים מהזולת.

כמו כן, מתוך אי הבנת מצוקת הסובלים מדיכאון עלול הצופה מהצד לחשוב כי הם "עצלנים" ופשוט "צריכים לקחת עצמם בידיים"- עבור האדם המדוכא ביקורת זו עשויה להוות מקור לאכזבה ולמחשבות ביקורתיות נוספות כלפי עצמו.

פעילות התנדבותית קהילתית- מעבר מהתמקדות בעצמי להתמקדות בסבלו של הזולת ובצורך להושיט לו עזרה, מוציא את האדם מההשתקעות במחשבותיו על עצמו. לעיתים עשייה זו נותנת לו משמעות חדשה לקיומו.

גידול בעלי חיים- נמצא כי גידול של בעלי-חיים היוצרים קשר משמעותי עם בני-אדם (כגון כלבים או חתולים) משפר את מצבם של הסובלים מדיכאון.

אוטו-קוגניציה- לימוד והתעמקות בנושא הדיכאון והבנת המנגנונים שלו. זאת בניגוד להרהורים אודות העצמי שאינם דרך יעילה לצאת מהדיכאון.

שינה- דיכאון מקושר לשינה לא טובה, בעוד הקניית הרגלי שינה יציבים, זמני שינה קבועים ומניעת צריכת קפאין, במיוחד לפני השינה, תורמים לשיפור בדיכאון.

סיבות לדיכאון:

 

לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן נטייה משפחתית תורשתית, משברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון עוני, שימוש בסמים, מבנה האישיות, חוסרים תזונתיים, תופעות לוואי של תרופות ועוד.

ברוב הקבוצות האתניות, שכיחות הדיכאון גדולה כפליים בקרב נשים מאשר בקרב גברים. נראה שבקרב יהודים השכיחות בגברים גבוהה יותר, עד כדי שוויון עם הנשים. 

מחקרים מצביעים על שכיחות גבוהה יותר של דיכאון בקרב בני משפחה של חולי דיכאון.

אחוז התאימות בקרב תאומים זהים הוא כ-50 אחוזים, ואחוז התאימות בקרב תאומים לא זהים הוא בין 10 ל-25 אחוזים. 

עד כה אותרו מספר גנים הקשורים בדיכאון, אך אף אחד מאלו אינו יכול להסביר התפתחות של דיכאון ללא תנאים נוספים.

הסבר נוסף לדיכאון 

התפתחות דיכאון קשורה לא פעם בסיבות פסיכו סוציאליות כמו אירועי דחק או התעללות בילדות, אירועים טראומטיים חריפים או אובדן של אדם קרוב.

מחקרים חדשים מצביעים על קשר בין נטייה גנטית לבין אירועי דחק, כלומר: הסיכון להתפתחות של דיכאון בעקבות אירועי החיים תלוי גם בנטייה הגנטית.

טיפול בדיכאון הוא טיפול ממוקד מטרה ובעל מאפיין התנהגותי קוגניטיבי.

כאבי בטן כתוצאה מלחץ נפשי:

היא תופעה ידועה ומוכרת בעולם הפסיכולוגיה והרפואה המערבית.

כאב בטן כרוני כתוצאה מלחץ נפשי מאפיין את חיי המתח והיום יום בעולם בו אנו חיים.

יש הקושרים את התופעה לתופעה המכונה גם תסמונת המעי הרגיז או השלפוחית הרגיזה.

 

דיכאון לחץ וחרדה נפשית מובילים לתחושות גופניות של כאבי בטן צוואר וגב תפוס שיש לתת עליהם דגש.

תופעה זאת של כאבי בטן וצורך עז ללכת לנוחיות ולהתפנות הינם תופעות "נורמליות" המאפיינות אדם הנמצא בלחץ וחרדה, אך האם להיות בלחץ וחרדה על בסיס קבוע ולסבול מכאבי בטן או הליכה מוגברת לשירותים הם דבר נורמלי?

ואם לא, אז מדוע יש הסובלים מתופעה של כאבי בטן וצורך ללכת לשירותים לעתים תכופות?

על התופעה של חרדות, מתח וכאבי בטן

מאת ברק סבר- מומחה בפסיכותרפיה ומטפל התנהגותי קוגניטיבי מומחה:

דיכאון או הפרעת דיכאון:

כמו בכל טיפול ברפואה, יש לשלול קודם כל את כל הגורמים הפיזיולוגיים האפשריים העשויים לגרום לבעיה (כלומר גורמים אורגניים "גסים", הפרעות "לא פסיכיאטריות", או בגבול הפסיכיאטריה עם נוירולוגיה).

 

לאחר שנשללו כל האפשרויות, ניתן להניח שהדיכאון נובע מרקע "נפשי" (כלומר מדובר ב"הפרעות פסיכיאטריות", שלהן יש גם כן תשתית ביולוגית מוחית). במקרה זה, ישנן שיטות שונות לדיכאון או הפרעת דכאון.

העיקריות שבהן הן טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי. מטופלים רבים משתמשים בשתי השיטות גם יחד. בנוסף לשתי שיטות טיפול נפוצות אלה, חלק מהחולים עושים שימוש גם בטכניקות משלימות או אלטרנטיביות לדיכאון או הפרעת דכאון.

 

טיפול פסיכולוגי בדיכאון או הפרעת דיכאון:

 

בשיטה הפסיכו דינמית הטיפול בדיכאון מבוסס על שיחות עם פסיכותרפיסט על מנת למצוא את הסיבות האישיות לדיכאון (במידה וקיימות), לפתור קונפליקטים בין המודע ללא מודע, ולמצוא שסתומים לפריקת כעסים שלא מצאו את ביטויים, העלולים לעמוד ביסוד הדיכאון.

 

טיפול בדיכאון בשיטת הטיפול הקוגניטיבית (CBT) מנסים ללמד את המטופל לחשוב באופן חיובי, לתקוף ישירות את המחשבות הדיכאוניות, לערער עליהן, לנסות ולראות את המציאות באור שונה שלא מעציב ומדכא את האדם.

נמצא שאצל המדוכא קיימים דפוסי חשיבה מעוותים, ייחוס כישלונות לחובת העצמי וראייה עגומה של העתיד והעולם.

 

שיטת טיפול זו היא לרוב קצרת מועד יותר מהשיטות הפסיכודינמיות.‏‏ למרות שטיפול פסיכולוגי יכול להיות יעיל, במקרים שבהם הדיכאון הוא "אנדוגני" (כלומר דיכאון-מחלה, בדרך כלל עם אפיזודות חוזרות), מטופלים רבים פונים לטיפול התרופתי כטיפול יעיל לדיכאון.

טיפול תרופתי לדיכאון:

פרוזאק, ציפרלקס אחת מהתרופות הפופולריות לדיכאון או הפרעת דיכאון.

 

כאשר הטיפול הפסיכולוגי בדיכאון לא עוזר, ולעיתים במקביל לו, קיימת אפשרות לפנות לפסיכיאטר או לרופא כללי בעל ניסיון, לקבלת תרופות פסיכיאטריות המיועדות להקל על הדיכאון. התרופות בהכללה מתחלקות לארבע משפחות:

 

1. נוגדי דיכאון או הפרעת דיכאון מהדור הישן

2. נוגדי דיכאון מהדור החדש:

א. מעכבי ספיגת סרוטנין בררניים SSRI

ב. מעכבי ספיגת סרוטונין ונוראפינפרין SNRI

ג. נוראדרנרגים עם סרוטונינרגים בררניים Nissans

ד. מעכבי ספיגת נוראפינרפין בררניים (NRI)

 

תרופות אלו פועלות דרך עיכוב הספיגה החוזרת של המוליכים העצביים (סרוטונין). זוהי גם דרך פעולתן של מרבית התרופות מהדור הישן, אם כי נוגדי הדיכאון מהדור החדש עושים זאת בצורה יותר בררנית.

תסמונת המעי הרגיז: 

תסמונת המעי הרגיז (בראשי תיבות – IBS, מאנגלית- Irritable bowel syndrome)

תסמונת הכוללת כאבי בטן כרוניים, חוסר נוחות ותחושת מלאות במערכת העיכול ושינויים בהרגלי היציאה.

זוהי תסמונת פונקציונלית, כלומר אין לתסמונת זו כיום הסבר אורגני.

(אין סימנים לקיום מחלה דלקתית במעי או הסברים אחרים שניתן להוכיחם בבדיקות שונות).

 

שינויים בהרגלי היציאה יכולים לכלול שלשול או עצירות, והאבחנה של התסמונת נעשית על פי קריטריונים כמתואר בהמשך.

למרות שכיום אין תרופה אשר יכולה לרפא את הלוקים בתסמונת זו,מקיימים מספר טיפולים שמטרתם להפחית את הסימפטומים, טיפולים אלו כוללים שינוי תזונתי, טיפול תרופתי והתערבות פסיכולוגית.

 

מספר מחלות יכולות להראות כתסמונת המעי הרגיז ויש לשלול אותן:

מחלות כגון צליאק, אי סבילות לפרוקטוז, זיהומים לרבות זיהום על ידי פרזיטים (ג'יארדיאזיס), מחלות מעי דלקתיות שונות וכן הלאה. בשונה ממחלות אלו, בדיקות רוטיניות לאיתור בעיות במערכת העיכול לא מניבות תוצאות פתולוגיות בתסמונת המעי הרגיז, אם כי המעי יכול להיות רגיש יותר לגירויים שונים.

 

הסיבה המרכזית לקיומה של התסמונת איננו ידוע. קיימות מספר תאוריות, כאשר התאוריה המרכזית גורסת כי יש בעיה באינטרקציה שבין המוח למערכת העיכול.

לחץ ומתח נפשי והקשרם לכאב בטן והליכה דחופה לשירותים:

 

כאבי בטן כתוצאה מלחץ נפשי מוכרים וקיימים אצל אחוז גבוהה באוכלוסייה. לעיתים עומד בבסיס הבעיה בעיית דיכאון שיש לטפל בה. יחד עם זאת, הבעיה היא כאשר כאבי הבטן וההליכה התכופה לשירותים הופכת למגבילה מאוד ופוגעת.

 

יש לשאול את עצמכם:

האם יש קשר נפשי לכאבי הבטן?

האם יש קשר סיבתי בין כאב הבטן לבין תחושת חרדה או דיכאון?

האם הדבר פוגם לי בשגרת החיים? מגביל אותי או מאמלל אותי בצורה כלשהי?

במידה והתשובות חיוביות והתופעה נמשכת מעל לחודשיים יש לגשת לטיפול וקבלת עזרה נפשית.

כאבים עקב מתח נפשי דיכאון לחץ או חרדה:

המינוח נפש בריאה בגוף בריא מהווה מינוח משמעותי לקוראי דבריי אלו, פעמים רבות אנו נוטים לחוש כאבים גופניים ללא ממצא מוחשי המעיד על בעייה רפואית או פיזיולוגית, לא פעם הרופאים שולחים את האדם לבירורים נוספים כאשר למעשה הסיבה האמיתית היא הסיבה הנפשית.

 

ישנו קשר מובהק וישיר בין לחץ ומתח נפשי לבין כאבי ראש, כאבי בטן, שרירים תפוסים בעיקר צוואר גב ושכמות.

לא פעם יש לבדוק למעשה מה קורה אצל האדם במישור הנפשי ואת הבירור הזה לתעל למקומות חיוניים יותר אשר "כבמטה קסם" נראה שיפור הבא לידי ביטוי במישור הבריאותי.

לסיכום- כאב בטן או מעי רגיז ההיבט הנפשי:

באם הגעתם לקרוא שורות אלו אבקש לעודד אתכם:

כאבים פיזיים כתוצאה ממתח נפשי וכאבי בטן כחלק מהיבט נפשי הם דבר ידוע ומוכר לעולם הרפואה ולעולם הפסיכולוגיה מזה שנים רבות.

יש לכך פתרון ועיקרו הוא טיפול נפשי, אל תסבלו יותר מידי והפסיקו להיבדק.

הפתרון של טיפול נפשי בדיכאון חרדה ומתח יכול ונותן מזור לכאבי הבטן, לכאבי השרירים וכו'.

 

בברכה,

ברק סבר- מומחה בטיפול התנהגותי קוגניטיבי CBT

טיפול בדיכאון ובהפרעות גופניות בעקבות דיכאון, סטרס וחרדה.