top of page

הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים ונוער

הפרעה אובססיבית אצל ילדים ונוער מכונה גם הפרעה טורדנית כפייתית ocd  (אוסידי אצל ילדים ונוער) obsessive compulsive disorder ובאה לידי ביטוי במחשבות אובססיביות המעלות חרדה וחשש רב אצל ילדים ומתבגרים.

יש לציין כי הפרעה כפייתית אצל ילדים ונוער היא הפרעה שכיחה אשר קיימת מודעות הולכת וגדלה לגביה בשנים האחרונות בעולם הפסיכיאטריה. מחקרים מצביעים על בין שניים לארבעה אחוז באוכלוסייה שסובלים מהפרעה זאת.

 

הבעייתיות הגדולה היא כי הילד הסובל מאובססיות או ממחשבות טורדניות לא משתף את הסביבה בשל הבושה או החשש מהשלכות, האובססיביות אצל ילדים ונוער בדרך כלל מגיעים מתחומים רבים כגון:

הפרעה טורדנית אצל ילדים ocd בנושא ניקיון: בפועל הילד חרד מכך שהוא מזוהם או מלוכלך והטקסים הקומפולסיביים יהיו שטיפות ידיים ורחצה מוגזמת, בדרך כלל בטקסיות רבה ומדויקת.

 

הפרעה אובססיבית אצל ילדים ונוער  ocd בנושא תכנים מיניים: המחשבות האובססיביות בנושא המיני יעורר חרדה אצל הנער הסובל מהפרעה טורדנית ולכן הוא יסתגר ולא ישתף במחשבות.

בדרך כלל, המחשבות האובססיביות יהיו קשורים לתכנים אסורים כגון יחסים עם אחד ההורים או עם האחים, דבר אשר מעורר מצוקה רבה אצל הנער האובססיבי או הילד החרד.

הפרעה טורדנית ocd אצל נוער וילדים בנושא תוקפנות: לא פעם המחשבות האובססיביות יהיו בנושא של תוקפנות דהיינו מחשבות או רצונות תוקפניים סביב אדם קרוב (אבא, אמא) או סביב פחד מלתקוף ללא שליטה.

 

מחשבות אובססיביות ocd אצל ילדים בנושא של סדר ודיוק: לא פעם אנו נתקלים בצורך אובססיבי בסדר ודיוק כגון מכנסיים באותו האורך שרוולים סדר בחדר או במגירה וכיוצא בכך. 

האובססיה לסדר אצל הילד או המתבגר תהיה כל כך חזקה שהיא עלולה להקשות גם על החיים בבית ואצל בני המשפחה.

גם ללא הפרעה בחיי המשפחה, יש לתת דגש על הפרעה אובססיבית לניקיון אצל ילדים מכיון שהפתולוגיה היא קשה ללא טיפול באוסידי אצל ילדים.

 

אבחנה הפרעות אובססיביות אצל נוער וילדים – OCD

בכדי לאבחן את ההפרעה אובססיבית יש לשים דגש למספר פרמטרים עיקריים:

ההפרעה האובססיבית  הנה ביטוי של מחשבות חודרניות מעוררות חרדה ואינן נותנות מנוח לילד או לנער המתבגר זוהי הפרעה שמוגדרת על פי ספר האבחנות הפסיכיאטרי כהפרעת חרדה אך לעיתים יש אצל ילדים אובססיביים גם כמורבידיות נוספת.

יש לבדוק מספר קריטריונים אך בעיקר יש לברר האם: ישנה מצוקה בעקבות ההפרעה הטורדנית כפייתית בחיי היום יום, האם יש ירידה במצב הרוח והאם ישנה הימנעות ועלייה בעוצמת הסימפטומים.

במידה ואכן אלו הם פני הדברים אזי ההפרעה הטורדנית כפייתית אצל הילד נמצאת במהלך של עלייה או עמידות ועל כך יש לתת מענה טיפולי בהקדם.

 

לתשומת ליבכם, לא פעם ישנה הפרעה נוספת שמלווה את ההפרעה הטורדנית אוסידי אצל ילדים כגון הפרעות תיקים הפרעות חרדה ולעיתים אף דיכאון.

טיפול בהפרעה אובססיבית אצל ילדים ונוער:

הטיפול המומלץ ביותר כיום הן על ידי הרפואה והן על ידי עולם הפסיכולוגיה הוא טיפול בהפרעה כפייתית על ידי טיפול התנהגותי קוגניטיבי CBT – הטיפול למעשה יתנהל על ידי שני פרמטרים עיקריים:

טיפול בהפרעה טורדנית כפייתית בילדים ונוער על ידי הבניית המחשבות האובססיביות ושינוי שלהן בזכות הבנת הסכמות הקוגניטיביות.

טיפול התנהגותי בהפרעה אובססיבית אצל נוער וילדים: למעשה שינוי דפוסי ההתנהגות אשר מקבעות את הקומפולסיבית. דהיינו את הטקסים האובססיבים אשר נמצאים בבסיס ההפרעה והחרדה.

 

קו נוסף לטיפול באובססיות הוא טיפול תרופתי להפחתת המצוקה והחרדה בעיקר תרופות ממשפחת ה-SSRI הפועלות על אזורים מסוימים במוח ומסייעות בקליטתו ושחרורו של הורמון מסוים המשויך עם ההפרעה האובססיבית.

 

טיפול בהפרעה כפייתית אצל ילדים- סיכום:

 

הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים ונוער הנה הפרעה נפשית בעלת שכיחות רבה באוכלוסייה, האובססיות העיקריות הנם פחד מפגיעה באחרים, חשש מהתקרבות, פחד מלפגוע ולהרוג בעיקר אנשים קרובים ואהובים, פחד מלקלל ללא שליטה וכיוצא באלו.

ההפרעה הנה בעלת סדר קפדני, מחשבה המעוררת חרדה אובססיבית וקומפולסיות טקסים להפחתת החרדה.

לילד הסובל או הנער בעל האובססיה יש חשש מלשתף כיון שהמחשבות יוצרות בושה וכך למעשה יש קושי לפנות לעזרה ולטיפול.

הטיפול בהפרעה כפייתית לילד ולנער הוא טיפול ממוקד מטרה, רצוי טיפול קוגניטיבי התנהגותי ולעיתים ניתן לשלב גם טיפול תרופתי בכדי להקל על המצוקה.

 

המסר העיקרי הוא כי הפרעה אובססיבית אצל ילדים ונוער היא שכיחה וכי תוצאות הטיפול בה הם טובות וככל שיוקדם מתן הטיפול כך חייו של הילד ישתפרו והפגיעה תהיה מינימלית.

 

בהצלחה,

ברק סבר- פסיכותרפיסט מומחה

Anastopoulos, A. Barkley, RA., (1990). Counseling and training parents. In: . Barkley, RA.(Ed)., Attention deficit hyperactivity disorder: A handbook for diagnosis and treatment.New York, The Guilford Press.

Dumas, M.C. (1998). The risk of social interaction problems among adolescents with ADHD. Education & Treatment of Childre, 21 (4), 447-461.

Gresham, F.M., Lane, K.L. and Ambrose, K.M. (2000). Comorbidity of conduct problems and ADHD: Identification of "Fledgling Psychopaths". Journal of Emotional and Behavioral Disorders, 8(2), 83-93

Marshall, R.M., Hynd, G.W., Handwerk, M.J. and Hall, J. (1997). Academic underachievement in ADHD subtypes. Journal of Learning Disabilities, 30, 635-642.

Mayes, S.D., Calhoun, S.L. and Crowell, E.W. (2000). Learning disabilities and ADHD: Overlapping spectum disorders. Journal of Learning Disabilities, 33(5), 417-424.

Scahill, L. and Schwab-Stone, M. (2000). Epidemiology of ADHD in school-age children. Child and Adolescent Psychiatric Clinic of North America, 9, 541-555

Stubbe, D. (2000). Attention-deficit/hyperactivity disorder overview. Child and Adolescent Psychiatric Clinics of North America, 9(3), 469-479.

bottom of page